<h1>בית יד להמאירי — הלכ' נט"י שער י"ב</h1>
<h2>דף יט:</h2>
השער השנים עשר. עד איזה מקום שביד הוא צריך ליטול. שיעור נטילה לחולי' יש אומ' שהיא כל האצבעות וכל פיסת היד עד הפרק שמחבר פיסת היד עם הזרוע ויש או' עד סוף פרק ג' ששם כלה פצול האצבעות ויש אומ' עד פרק ב' לבד, ועיקר מחלוקת זו תלויה במה שאמ' בפרק כל הבשר [חולין ק"ו ע"ב] קדוש ידים ורגלים במקדש עד הפרק לחולין עד לפרק לתרומה עד לפרק ואמר רב עד כאן לחולי' עד כאן לתרומה ושמואל אמ' ע"כ בין לחולין בין לתרומה לחומרא ורב ששת אמר ע"כ בין לחולין בין לתרומה לקולא זהו לשון הבריתא ופירשו בה גדולי הרבני' שהברית' כיונה ליתן ג' שיעורי' לנטילת ידים א' לחולין וא' לתרומה וא' לקדוש ידים ורגלים שבמקדש ואמ' רב ע"כ לחולין פי' עד פרק ב' של אצבע ואין לאמ' פרק א' שהרי אי אפשר לכופו בלא שני ומתוך כך אף הוא מתוקן לסעודה וע"כ לתרומה פי' עד פרק ג' שהוא סוף פצול האצבעות, ולמקדש עד סוף פיסת היד המתחברת עם קנה הזרוע וכנגדו ברגל אמרו בקדוש רגלים שבמקדש עד הסובך והוא הפרק הנקרא קלאוילאה ושיעורם דומי' זה לזה ורב ושמואל ורב ששת לא נחלקו כלל על שיעור קדוש ידים ורגלים שבמקדש ששיעורו כל פסת היד כמו שכתבנו וכמו שנתבאר בערכי' פרק האומר משקלי עלי [י"ט ע"ב] אלא שנחלקו לענין חולין ותרומה שלדעת רב לחולי' עד פרק ב', ולתרומה עד פרק ג', ולשמואל אפי' לחולי' עד פרק ג' ולרב ששת אף לתרומה עד פרק ב' ופסקו רוב פוסקים כשמואל עד סוף פרק ג' ששם כלה פצול האצבעות אלא שיש מדרשים לדעת שמואל ע"כ בין לחולין בין לתרומה עד סוף פיסת היד ורב ששת שמקל דוק' עד פרק ג' והלכה כשמוא' ועד סוף פיסת היד וי"מ כדעה ראשונה ופוסקי' בחולי' כרב ששת עד פרק ב' ובתרומה עד סוף פרק ג' כדי שיהיו שלשתם הולכי' על סדר מדרגה אחר מדרגה ועיקר הדברי' שאף לחולי' עד פרק ג', ולמים אחרוני' מיהא פירשו גדולי המפרשי' שאינו צריך אלא עד פרק ב' שאין זהום המאכל עולה למעלה מאותו הפרק וכן יראה לי בכל שאר מיני נטילות וזה מה שראינו לכללו בזה השער.
